מפת Google Maps מוטמעת עשויה להעביר נתונים ל-Google כבר בעת טעינת הדף. הצורך בהסכמה מראש תלוי בין היתר בגישה המסוימת למכשיר ובנחיצותה. יש לבחון בנפרד את הבסיס המשפטי לפי GDPR ואת האפשרות להעברה בינלאומית.
לב הבעיה הוא שכל הטמעה סטנדרטית של Google Maps — בין אם דרך iframe, JavaScript API או הקוד „הטמע מפה“ — מקימה בעת טעינת העמוד חיבור לשרתי Google. תוך כדי כך מועברות כתובת ה‑IP ומאפייני הדפדפן, ובהתאם להטמעה עשויות להיות מוגדרות עוגיות או רשומות LocalStorage. עבור רוב האתרים מפה אינטראקטיבית אינה „הכרחית בהחלט“ במובן TDDDG, כלומר תידרש הסכמה מוקדמת.
הפתרון הפשוט ביותר הוא לעיתים קרובות לוותר על האינטראקטיביות לחלוטין. מי שרוצה רק להראות מיקום מסתדר עם תמונה סטטית (צילום מסך של המפה, שמור מקומית) וקישור „פתח ב‑Google Maps“ או „תכנן מסלול“. הקישור מעביר נתונים רק בעת הלחיצה — ואז לשירות שהמשתמש קורא לו באופן פעיל. תמונת מפה המאוחסנת מקומית מונעת טעינת תמונה ממקור חיצוני. עדיין יש לבדוק זכויות שימוש, ייחוס נדרש ותיאור נגיש; הפתרון אינו חוקי באופן אוטומטי.
מי שזקוק לאינטראקטיביות אמיתית מוצא בפתרונות מבוססי OpenStreetMap חלופה חסכונית בנתונים. ספריות כמו Leaflet או MapLibre GL מרנדרות את המפה בדפדפן; אריחי המפה מגיעים משרת אריחים. המכריע הוא בחירת שרת זה: יש ספקים עם שרתים באיחוד האירופי וללא מעקב. שרת אריחים באחסון עצמי הוא האפשרות הידידותית ביותר להגנת נתונים אך הכרוכה במאמץ הרב ביותר. בכל מקרה יש לבדוק בלשונית הרשת לאן בקשות האריחים באמת הולכות.
גם ההטמעה „המוגבלת“ של Google Maps דרך ה‑Embed API טוענת משאבים מ‑google.com בעת פתיחת העמוד. מי שרוצה להציג מפות ללא הסכמה חייב לעבור או לפתרון בשתי לחיצות, לתמונת מפה סטטית, או לשירות מפות חסכוני בנתונים עם אחסון באיחוד האירופי.
הבדיקה החינמית מנתחת את קוד ה-HTML שסופק ומציגה אילו שירותים מוטמעים, האם זוהה באנר העוגיות, והאם קיימים קישורים למדיניות פרטיות ולפרטי יצירת קשר — עם סיווג לכל ממצא. אינה מהווה תחליף לייעוץ משפטי.
טקסט זה הוא מידע כללי למיטב ידיעתנו, ולא ייעוץ משפטי. למקרה פרטני, פנה למשרד עורכי דין המתמחה בדיני מחשבים ומידע.