כל שירות צד שלישי מוטמע המעבד נתונים אישיים — אנליטיקה, פרסום, גופנים, מפות, צ'אט, CDN, אירוח — חייב להיות מוזכר במדיניות הפרטיות.
הצהרת הפרטיות ובאנר ההסכמה עונים על שתי שאלות שונות. הבאנר מסדיר אם בכלל מותר לשירות להיטען (הסכמה לפי § 25 ל-TDDDG). הצהרת הפרטיות ממלאת את חובת היידוע לפי סעיף 13 ל-GDPR — עליה לנקוב גם בשירותים הפועלים על בסיס אחר מלבד הסכמה: אחסון, CDN, מסנן ספאם בצד השרת, אספקת גופנים. שירות שאינו זקוק לבאנר עשוי בכל זאת להשתייך להצהרת הפרטיות.
הפרטים לכל שירות עוקבים אחר תבנית קבועה: שם הספק וכתובתו, מטרת העיבוד, הבסיס המשפטי (הסכמה, חוזה, אינטרס לגיטימי), קטגוריות הנתונים המעובדים, משך האחסון, האם ולאן מועברים נתונים למדינה שלישית ועל בסיס מה, וכן זכויות נושא המידע לרבות חזרה מהסכמה. אם אחת מהנקודות האלה חסרה, ההצהרה חסרה במידה זו — וזו הפרה עצמאית שניתן להטיל בגינה קנס, בלי קשר לשאלה אם השילוב עצמו היה מותר.
השגיאה הנפוצה ביותר היא רשימה מיושנת. שירותים מתווספים דרך תוספים, Tag Manager או עדכון תבנית מבלי שהצהרת הפרטיות תעודכן בהתאם. להפך, לעיתים קרובות עדיין מופיעים שם כלים שהוסרו מזמן. השוואה פרקטית: טענו את העמוד בחלון פרטי, רשמו בלשונית „רשת“ את כל המארחים החיצוניים והשוו אותם להצהרת הפרטיות — לכל הפחות אחרי כל שינוי משמעותי באתר.
סעיף 13 ל-GDPR דורש פרטים על המטרה, הבסיס המשפטי, הנמענים, תקופת האחסון וההעברה למדינות שלישיות. מדיניות פרטיות לא שלמה היא הפרה עצמאית — ללא קשר לשאלה אם ההטמעה עצמה מותרת.
הבדיקה החינמית מנתחת את קוד ה-HTML שסופק ומציגה אילו שירותים מוטמעים, האם זוהה באנר העוגיות, והאם קיימים קישורים למדיניות פרטיות ולפרטי יצירת קשר — עם סיווג לכל ממצא. אינה מהווה תחליף לייעוץ משפטי.
טקסט זה הוא מידע כללי למיטב ידיעתנו, ולא ייעוץ משפטי. למקרה פרטני, פנה למשרד עורכי דין המתמחה בדיני מחשבים ומידע.